ההקמה
הפועל חיפה הנו מועדון "הפועל" הוותיק ביותר בישראל ובמשך שנות קיומו הפך לאחד מהמועדונים המובילים בארץ, זכה בתארים וייצג בכבוד את ישראל גם בחו"ל.
הטענה הפופולארית ביותר היא כי הפועל חיפה, או כפי שכונתה ביום הקמתה - ק.ס (קלוב ספורטיבי) הפועל חיפה, קמה ביום חמישי ה-24 לחודש אפריל של שנת 1924 (חול המועד פסח). תאריך זה, כך נראה, הוא המדויק והנכון, אם כי אין לשלול עדויות אחרות כמו זו של יאיר אהרוני (שעוד נכיר בהמשך...) הטוען ב"הפועל, ספר העלייה השלישית" (עמ' 656, יצא בהוצאת עם-עובד בשנת 1964), כי מארס 1924 הוא תאריך הייסוד. מקורות אחרים בכלל מציינים את 1930 כשנת ההקמה.
הפועל חיפה מוזכרת כאיחוד של יוצאי ארגונים ביניהם: "המכבי", "אסקא"ו" (תנועת ספורט הפועלים באוסטריה), "חבורת העמק", "אחווה", ו"החוצב". ספרי כדורגל ישראלי עתיקים כמו גם מספרי עדויות, נוקבים בשלושה שמות דומיננטיים המזוהים כמי שייסדו את מועדון הכדורגל - יוסף גרוספלד, יהושע שרפשטיין ויאיר אהרוני. כמו-כן נמנים שמותיהם של מאיר ויינשטיין, מאיר שטראוך, צבי אמיץ-לב, מאיר דגני, יעקב בראואר, חיים דגני, חיים גרוסמן, זלמן כהן, יעקב לוין, לוינסון, דוב ביביצקוב, אליעזר גרוסמן, שבתאי ספיבק, יעקב שרומינגר, אריה אבני, משה שטראוך ודוניה צבי עם מייסדי המועדון. הטענה הרווחת היא כי באסיפה המייסדת, שהתקיימה ברחוב שפירא בהדר של היום, נכחו 36 נפשות - 35 גברים ואישה אחת.
ב-1945 הסביר יהושע שרפשטיין, אחד מהמיסדים, כיצד ומדוע קמה הפועל חיפה. הוא כתב כי בסוף שנת 1922 'נפלטו' רוב פועלי חיפה מעבודת סלילת הכביש חיפה - נוה שאנן. הבטלה והשעמום, הוא טוען, הביאה מספר ספורטאים לשחק בכדור. באותו זמן הגיעו ארצה החלוצים מווינה באניית 'קמפידגולו', אזרו אומץ, ובאו לבקש ממנהל בית העולים תקציב לרכישת כדור, נעליים ותלבושת, בכדי לייסד קבוצה. זה הפנה אותם לאגודת , אולם אלה לא מצאוה. "כינסנו ספורטאים יודעי מלאכת הכדורגל... חבורה מלאת רצון והתלהבות לרעיון החדש... השגנו כדור והתחלנו באימונים על שטח בטון...", אומר שרפשטיין. יהודה גבאי סיפר כי ב-1923 פנה אליו יוסף אדרשטיין ז"ל וביקש ממנו שיעסיק את הנוער בחיפה... "משארגנו יהושע שרפשטיין ויאיר אהרוני את ק.ס הפועל היו בחורי מוכנים ומזומנים...", אמר. על-פי הכתוב בכרטיס החבר של האגודה המטרה שבהקמתה היתה "התפתחות גופנית של הפועל והנוער העובד, ע"י התעמלות וספורט וארגונו לגוש בעל משמעות, סדר ודייקנות".
יאיר אהרוני טוען כי האגודה הוקמה כ"קלוב לכדורגל ותו לאו" על אף שלאחר מכן נפתחו קבוצות בתחומי ספורט רבים אחרים כהתעמלות, שחמט וספורט ימי, ומאוחר יותר גם ענפים כמו כדורסל, טניס-שולחן ועוד... עם הקמתה התקבלה הקבוצה כבקשתה ל"מכבי" ארץ-ישראל, עובדה שאף צוינה במפורש בכרטיסי החבר הראשונים שהוצאו בשנת 1925. בכרטיס החבר הראשון של הפועל, דרך אגב, התכבד יהודה גבאי שנבחר באותה העת לראש ק.ס הפועל.
במשך שנות קיומו הפך הפועל חיפה לאחד המועדונים הגדולים בארץ והשפיע רבות על התפתחותו של ענף הכדורגל בישראל. "בסוף 1924 קמה קבוצה חדשה בחיפה, הפועל, תופעה בעלת משמעות לעתיד", נכתב בספר היובל הרשמי של ההתאחדות לכדורגל בישראל. ואכן, הקבוצה היתה לאחד מעמודי התווך של הענף בארץ. האצטדיון הראשון ששימש את הפועל חיפה הוקם במושבה הגרמנית, שם נמצא שטח מתאים להקמת מגרש. מספרים כי כבר ב-1 במאי 1924 קיימה הקבוצה את משחקה הראשון. במשחק ניצחה הפועל את קבוצת "פועלי הרכבת" בתוצאה 1:3. גרסה זו זוכה לתמיכה המירבית אולם גרסה אחרת, זו של המייסד שרפשטיין, מספרת כי המשחק הראשון התקיים נגד נוה שאנן והסתיים בהפסד. כבר במשחק הראשון, בכל אופן, אימצה לעצמה הקבוצה את הצבע האדום, אלא שאז שיחקו השחקנים בגופיות וענדו סרטים אדומים לזרועותיהם. לפי כוונת "הפועל" אמור הצבע האדום לבטא אומץ-לב, כוח, להט, חופש, מרדנות, מהפכנות, הקרבה עצמית, דם, מלחמה ושוויון.
בתחילת 1925 כבר הספיקה הקבוצה להשתתף בדרבי חיפני ראשון. הפועל גם נוצחה 2:1 בידי קבוצת ה.ע.צ.ע (הסתדרות עולמית של צעירים). בפברואר אותה השנה נערך משחק בו גברה , הקבוצה החזקה בארץ באותה התקופה, 0:1 על המועדון החיפני החדש. עדות נוספת מספרת כי באותו קיץ התקיים בעפולה משחק בין קבוצה מקומית לבין הפועל חיפה, אולם לא נמצא מי שיספר על התוצאה באותו המשחק. משחקיה הבאים של הקבוצה היו במארס 1927 בהפסד בחצי גמר הגביע לקבוצת "" מרמלה 3:2 ושנה אח"כ, כאשר היתה לקבוצה הישראלית הראשונה המשחקת בביירות, בירת לבנון.
כאשר נוסדה הפועל חיפה היא היתה קבוצת הפועלים היחידה בצפון הארץ. בעקובתיה נוסדו באזור קבוצות פועלים נוספות, בין השאר בקיבוץ השומר-הצעיר וברחבי עמק יזרעאל. בניגוד להפועל חיפה שעם הקמתה השתייכה ל"המכבי", לא נראתה באופק התקשרות אפשרית כלשהי בין הקבוצות לארגון זה. ב-01.08.1925, ביזמתה של הפועל חיפה, התאספו בעפולה קבוצות פועלים שונות, והחליטו להתאחד כאגודה ספורטיבית הסתדרותית תחת השם "הפועל". בין הקבוצות היו אלו של קיבוץ השומר-הצעיר, גבעת-המורה, כפר-ילדים ואחרות...
עובדה נוספת המעידה על חשיבותה הרבה של הפועל חיפה בהקמת "הפועל" היא בחירתם של יהושע שרפשטיין ויאיר אהרוני, ממקימי המועדון, למזכירות "הפועל". לא רק זאת, אלא גם שמקום מושבה של המזכירות נקבע בחיפה. באותה אסיפה בעפולה אף הועלתה לראשונה ההצעה להקים ליגת כדורגל בארץ-ישראל. מקורות מסוימים מעידים כי את ההצעה העלתה הפועל חיפה.
בשנים שקדמו להקמת מדינת ישראל לא צלחו ניסיונות הקבוצה לזכות בתואר. בליגה לא הצליחה הפועל לסיים במקום הראשון ובמפעל הגביע - רק פעם אחת העפילה לשלב הגמר. היה זה בשנת 1932 כאשר פגשה חיפה את קבוצת "" למשחק על הגביע ש'פוצץ' בשל שערוריית שיפוט. בדקה ה-89, במצב של 0:1 לחיפנים, פסק השופט בהחלטה שגויה על כדור עונשין מ-11 מטרים לטובת הבריטים וכאות מחאה החליטו שחקני חיפה לרדת מהמגרש. נקבע ניצחון טכני של 0:3 לזכות המשטרה ועל שחקני חיפה הוטלו עונשים כבדים.
שנות ה-30 וה-40: בונים קבוצה
בשנות ה-30 שלחה הפועל חיפה מספר שחקנים לנבחרת ישראל שהתמודדה עם מצרים ויוון. חיפה אף קיימה התמודדויות ראשונות עם קבוצות מאירופה. בהונגריה בשנת 1936 ניצחה בוצ'קאיי, השישית בליגה ההונגרית, את הפועל 2:1 . בשנה הבאה יצאה הקבוצה ליוון, שם סיימה בתיקו 0:0 מכובד עם אריס סלוניקי, השלישית בליגה היוונית. בשנים אלו כיכבו בהפועל חיפה , יעקב קטרן, , , , , מוקולו, , בריר, , גיסט ופריד. ב-1945 זכתה הקבוצה ב"גביע חיפה" (בהשתתפות 4 קבוצות) אחרי שהביסה את 0:8 ו-0:4 וניצחה בגמר את "" (אנגליה) 1:3.
שנות ה-50: הישגים בארץ ובחו"ל
עם חידוש פעילותה של הליגה לאחר קום המדינה, בשנת 1950, ניתנה להפועל חיפה במה רשמית בכדי להוכיח את היותה אחת מהקבוצות החזקות בארץ. כבר בעונה הראשונה סיימה הקבוצה במקום השלישי בליגה, אחרי מכבי ו, ובעונה הבאה, שהתקיימה ב-1952, חזרה על ההישג. באותן השנים אף קיימה הקבוצה שורה של משחקי רעים נגד קבוצות אירופאיות. ב-1950 בחיפה הטריחו עצמם 6,000 צופים ובאו לחזות בקבוצת הפאר והאלופה הטורקית, פנרבחצ'ה. במקום זאת הם ראו קבוצה חיפנית גדולה שהצליחה לחזור מפיגור של 1:0 לנצחון ענק 3:1 (לחיפה: , ו). ביולי אותה השנה יצאה הפועל חיפה למסע בקפריסין, שם קיימה התמודדות כפולה נגד האלופה ומחזיקת הגביע של האי השכן, א.פ.א לרנקה. במשחק הראשון הובילה כבר 0:2 ( ו) אולם סיימה רק בתיקו 2:2 . במשחק השני היו אלה דווקא הקפריסאים שהובילו 0:2, אולם חיפה ניצחה בסיום 2:3 (, בן זאב וברגנשטטר). במאי 1951 הגיעה לישראל א.ג.פ מדנמרק. היא קיימה בארץ 4 משחקי ידידות, ובחיפה נוצחה ע"י הפועל 2:0 (, טוביאש). בעקבות המסע המוצלח שנה לפני-כן בקפריסין, שבה הקבוצה לביקור באי. הפעם השיגה ארבעה נצחונות: 2:4 על א.פ.א לרנקה, 1:3 על לימאסול, 0:3 על אפועל ניקוסיה ולקינוח נצחון 1:2 על האלופה המקומית צ'טינקאיה.
בשנים הבאות דשדשה הקבוצה בליגה בין מרכז לתחתית הטבלה. בין מאמני הקבוצה נמנו הרומני קובאץ, , ו. ב-1956 הגיע מרחובות מי שהפך מאוחר יותר למלך שערי הפועל חיפה בכל הזמנים, . שנה לאחר מכן, במדי האדומים, כבר זכה גינזבורג בתואר מלך שערי הליגה (16 כיבושים). כוכבי הקבוצה בשנים הללו היו , גרעוור, , ובן זאב.
המפנה הגדול חל ב-1958, עם הגעתו לחיפה של , מגדולי שחקני (ואח"כ מאמני) יוגוסלביה בכל הזמנים. , שהגיע כזוכה מדליית זהב בטורניר הכדורגל האולימפי ולאחר שכבר הספיק להופיע בנבחרת העולם, הביא את חיפה להישגים אמיתיים ראשונים. תחת הדרכתו כמאמן-שחקן העפילה חיפה לגמר בו נוצחה 2:0 ע"י , וזכתה ב (מפעל ייחודי של ההתאחדות לכדורגל לכבוד שנת העשור למדינה) לאחר ניצחון 0:5 על בחצי-הגמר ו-0:2 על בגמר (צמד של ). שנה אח"כ הגיעה חיפה למקום ה-2 בליגה כשרק תבוסה מפתיעה (5:0) במחזור האחרון ביפו מנעה ממנה זכייה ראשונה באליפות המדינה. תחת הדרכתו של "צ'יק" גם קיימה הקבוצה משחקי ידידות נוספים עם קבוצות מאירופה ובין השאר ניצחה 0:1 את (בלגיה) ונוצחה 4:2 בידי קבוצת הפאר סנדרלנד (אנגליה). ביוני 1959 נחלה הפסד כפול לאלופת צרפת ראיימס 2:1 ו-1:0. קבוצה נוספות שביקרה בארץ באותה תקופה - פרטיזן בלגרד שניצחה כאן בפברואר 2:5 - 1960. חיפה גם יצאה לטורקיה שם נחלה הפסד כפול לגאלאטסראיי, לימים מחזיקת , 2:1 ו-3:1.
כוכבי תקופתו של היו , , , האחים , ו, , , , , ו. הפועל חיפה קיימה את משחקיה הביתיים ב.
שנות ה-60: קוצרים פירות ראשונים
שנות ה-60 היו פוריות עבור המועדון. בשנים 1961-1962 זכה חלוץ הקבוצה, רפי לוי, בתואר מלך השערים (15 ו-16 כיבושים בהתאמה) וב-1963 זכתה הקבוצה לראשונה בתולדותיה ב לאחר ניצחון בגמר 0:1 () על . הקפטן, , קיבל את הגביע מידי ראש העיר חיפה, אבא חושי. באותה עונה סיימה הפועל אחרונה בליגה והיתה אמורה לנשור לליגה הארצית אולם הירידות הוקפאו עקב חשיפת פרשייה של מכירות משחקים.
גם ב-1964 העפיל המועדון לשלב הגמר והיה שותף לגמר הארוך ביותר אי פעם שנמשך על פני 68 ימים ו-330 דקות משחק. ב נפרדו הקבוצות בשוויון 1:1 אולם הכרעה בבעיטות מהנקודה הלבנה לא הונהגה אז ולקבוצות נקבע משחק חוזר. גם לא הושגה הכרעה ורק בתום הוכרע כי הגביע ייסע לת"א, לאחר ששער מוקדם של לא הספיק והתל אביבים ניצחו 1:2 משער שהובקע 3 דקות לסיום. ב-1966 הגביע חזר לחיפה. הפועל גברה בחצי הגמר 0:1 על היריבה העירונית () ובגמר 1:2 על ( ודוד גביזון). במהלך העשור אימנו את הפועל, בין השאר, ההונגרי, הבולגרי, היוגוסלבי ו.
בינוניות
שנות ה-70 היו בינוניות עבור חיפה שזכתה בתואר אחד בלבד. הקבוצה נעה בעיקר בין שולי הצמרת לתחתית. בשנים אלה נמנו על מאמני הקבוצה ההולנדי, היוגוסלבי ששב לישראל, הגרמני (שהחדיר ארצה את שיטת המגינים התוקפים) ו. ב-1974, תחת הדרכתו של , זכתה הקבוצה ב בפעם השלישית בתולדותיה. ניצחון דרמטי בגמר על 0:1 משער של בדקה ה-117 העניק שוב את הגביע לאדומים. בעונה זו גם זכה בפעם הרביעית חלוץ מהפועל חיפה בתואר מלך שערי הליגה - (15 שערים).
ב-1975 זכתה הפועל חיפה בסגנות הליגה כשסיימה שנייה במרחק 3 נקודות מהאלופה, . ב-1976 סיימה הפועל שלישית. היו אלה המקומות הגבוהים ביותר אליהם הגיעה חיפה לפני התקופה השחורה בתולדותיה. בשנות ה-70 כיכבו , , , , , , , , , , , ו. כוכבים ישראלים נוספים, שכבר היו בשלהי הקריירה, שיחקו גם הם בשירות המועדון: , , ו .
התפרקות
שנות ה-80 היו הקשות ביותר שידעה הפועל חיפה. עד אז השתייכה הקבוצה למועדון סגור של שלוש קבוצות (יחד עם מכבי ו) שלא ירדו מעולם לליגה השנייה. ב-1981 נשרה הקבוצה לראשונה בתולדותיה לליגה הארצית לאחר שסיימה במקום ה-14 מתוך 16 קבוצות. חיפה תכננה שיבה מהירה לליגה הלאומית אולם המציאות טפחה על פניה. הקבוצה נכשלה במחזור האחרון בניסיונה לנצח את ולהבטיח את עלייתה, ונאלצה להישאר בליגה השנייה שנתיים נוספות.
ב-1984 הצליחה חיפה לשוב לליגה הראשונה. הבכורה המחודשת אמנם היתה מוצלחת והפועל סיימה במקום ה-5 המכובד, אולם כבר בעונה הבאה שבה הפועל לסורה וסיימה במקום השני מהסוף. חיפה, למרות הבאתו כמאמן חירום של - מגדולי שחקני סקוטלנד ואלופת אנגליה לידס יונייטד, חזרה למקומה הטבעי באותן השנים.
גם השנים הקשות הניבו תואר אחד - בו זכתה הקבוצה ב-1986/7. במשך שש שנים נעה הקבוצה בין הצמרת ותחתית הליגה הארצית ושיחקה במקומות שכמוהם לא הכירה קודם לכן - טמרה, שפרעם, נצרת-עילית, בית-שמש ונהריה. בשנות השמונים כיכבו , , , , , , , , ו. הקבוצה גם מצאה לעצמה משכן חדש - אצטדיון , ששימש עד אז את .
הסוף לתקופה הנוראה הגיע עם סיום , כאשר הפועל חיפה העפילה, בצוותא עם , בחזרה לליגה הבכירה. במשחק שהבטיח את העלייה גברה חיפה על ב - 1:3 .
בתחילת שנות ה-90 החל האוהד רובי שפירא לתרום כספים למועדון, אולם זאת בתנאי שאלמוניותו תישמר. בסיום העונה נחשף שמו של שפירא וזה החליט לעזוב.
כל ההתחלות קשות
הקדנציה השלישית של הפועל בליגה הראשונה נפתחה בצורה לא קלה ונראה היה כי הקבוצה תמהר ותשוב לליגה הארצית. העונה הראשונה, , הסתיימה ברגשות מעורבים. חיפה הגיעה להישגים נאים ובמהלך העונה אף השתלבה בשולי הצמרת, אולם שורה של הפסדים רצופים בסיום העונה, הפסדים שכנראה סימנו את הבאות, דרדרו אותה והקבוצה סיימה במקום השביעי בליגה של 12 קבוצות.
העונה הבאה היתה הקשה מכולן עבור המועדון החיפני. בעונה שבה ספגה הקבוצה שלוש שביעיות ( ו, ), התנהלה חיפה רוב הזמן בשני המקומות האחרונים. המצב הקשה הביא לשובו של רובי שפירא שרכש את הקבוצה והתמנה ליו"ר במקום העמותה שניהלה אותה בראשות , קאופמן ואפרים גבאי. לקראת סיום העונה חיברה הפועל רצף של ניצחונות שהותיר לה סיכוי לשרוד. במחזור האחרון זכתה בניצחון יריבתה לתחתית, , הובסה בביתה 4:1 בידי האלופה, .
הפועל סיימה במקום ה-13, אולם נקבעו לה שני משחקי מבחן מול הרביעית בליגה הארצית - . והדרך לארצית נראתה סלולה, אך שהשאירה בליגה.
בחזרה לעתיד
הנשיא שפירא, החליט שלא לשמור על פרופיל נמוך והשקיע כסף רב בקבוצה כדי להשיב עטרה לישנה ולהפוך אותה שוב לאחד המועדונים הגדולים בארץ. שפירא מינה את והביא את טובי השחקנים בארץ, כשהיהלום שבכתר היה כוכב היריבה העירונית, . סמל המועדון שונה לכריש וחולצה חדשה עוצבה בדמות חולצתה של מילאן, קבוצת הפאר האיטלקית. למרות ההשקעה הגדולה כל-כך, לא הצליחה חיפה להתרומם לצמרת, המאמן פוטר עוד בתחילת העונה וחיפה שוב שקעה לה בתחתית. רק במחזור האחרון (1:1 בחוץ נגד ) הצליחה הקבוצה להבטיח את מיקומה בליגה הלאומית. למרות ההסתבכות בליגה, העפילה הקבוצה שוב ל.
חוזרים לצמרת
נקודת המפנה חלה ב. , מי שהביא אליפות ל בעונה שלפני כן, מונה למאמן הקבוצה. יחד איתו פרחה הקבוצה. האדומים השיגו ובשיאה הגיעה עד למקום השני בטבלה. רק שער זכות אחד חסר להפועל חיפה בכדי להבטיח את מקומה ב בעונה הבאה, והקבוצה סיימה במקום הרביעי, אחרי . בעונה זו כבש 21 שערים, שיא הכיבושים לשחקן הפועל חיפה בעונה אחת, מה שלא הספיק לו כדי לזכות בתואר מלך השערים.
אמור היה להמשיך בחיפה עונה נוספת , אך בהודעה מפתיעה באותו קיץ הודיע על חזרתו ל. שפירא לא וויתר על חלומו ומינה כמאמן את ששימש באותו זמן כעוזר מאמן נבחרת קרואטיה, ההפתעה הגדולה של אליפות אירופה באנגליה.
באותו קיץ 97' השתתפה חיפה לראשונה בטורניר האירופי. היא שובצה לבית 1. במשחקה הראשון בדנמרק (אחרי פיגור 4:0 במחצית), ואח"כ סיימה בנהריה . יחד עם ו הגרמנית סיימה חיפה במקום הרביעי בבית עם 2 נקודות בודדות.
גם בזירה הישראלית ציפתה לאדומים אכזבה. הקבוצה אמנם ניצחה במחזור הפתיחה את (1:3) אולם תוך מספר מחזורים כבר השתכנה בסמוך לקו האדום. חיפה אמנם התאוששה עם רצף נצחונות מרשים אך אלה הספיקו רק כדי להביא את הקבוצה, למקום השביעי. הקבוצה העפילה לראשונה בתולדותיה ל אולם שם הובסה 3:0 בידי בני .
בתום העונה שוחרר ו , מי שהביא אשתקד גביע ל, הובא לקבוצה. התקציב אמנם הוקטן בצורה משמעותית, אולם המאמן החיפני גיבש קבוצה מצויינת, כשבמרכזה הכוכב הקרואטי . הקבוצה הציגה את הכדורגל הטוב והאטרקטיבי בליגה ולשיאה הגיעה עם ניצחון גדול בדרבי - 2:4. עם זאת לא עמדה הקבוצה במטרות שהוצבו בתחילת העונה - הגעה לאירופה, ולאחר שסיימה במקום השלישי והודחה בשמינית גמר הגביע (4:3 ל) נאלצה להסתפק בהופעה נוספת ב. בעונה זו גם שיתפה הקבוצה פעולה עם היריבה העירונית, מכבי, במשחק ראווה מול קבוצת הפאר האיטלקית א.ס מילאן. לאחר 1:1 בתום 90 דקות (השער: אלון מזרחי) ניצחה הפועל בבעיטות הכרעה מהנקודה 4:3 .
אחרי שנים של החלפת מאמן מדי עונה החליט הנשיא שפירא להשאיר את בתפקידו, וזה הוביל את המועדון ל . העונה התחילה אמנם בשני הפסדים ב (1:3 ו-1:2) לנציונאל בוקרשט מרומניה, אולם בסיומה זכתה הקבוצה באליפות בצורה משכנעת, כאשר בדרך ניצחה את יתר קבוצות הצמרת - (0:1), (1:2), (0:1) ו, כשנותרו עוד שלושה מחזורים עד לסיום העונה, את השנייה בטבלה, , 2:3 ( - צמד, ). מאזנה הסופי של הפועל חיפה בגדולה בתולדותיה: 22 נצחונות, 5 תוצאות תיקו, 3 הפסדים, 66 שערי זכות, 23 שערי חובה ו-71 נקודות.
מטורקיה ועד הולנד - הפועל כובשת את אירופה
הזכייה באליפות המדינה איפשרה להפועל, לראשונה בתולדותיה, להשתתף בגביע אירופה. תחילה השתתפה הקבוצה במוקדמות . חיפה הצטרפה לשלב המוקדם השני (מתוך שלושה) וכבר במשחק הראשון ייעדה לה ההגרלה מפגש כפול עם הטורקית. כאשר הטורקים משווים בתוספת הזמן (לחיפה - ). ועלתה בזכות שער החוץ. בדיעבד היה זה ההישג הגדול ביותר, שכן היתה לקבוצה הישראלית הראשונה שעוברת את השלב המוקדם השני ל, מה גם שאותה שנה היתה שנתו הגדולה של הכדורגל הטורקי כשגלטסראיי זכתה ב והנבחרת הגיעה עד לרבע הגמר באליפות אירופה. ההגרלה סידרה להפועל חיפה מבעוד מועד מפגש מול קבוצה מעשירות אירופה - הספרדית. . והעפילו ל, שם הגיעו עד לגמר כדי להיות מנוצחים ע"י ריאל מדריד.
חיפה 'נפלטה' מגביע האלופות ל והוגרלה לשחק נגד שכבר הדיחה בעבר בקלות את ו. ( - צמד, ). (, ) אך שני שערי החוץ איפשרו לה להפוך לקבוצה הישראלית הראשונה שעוברת את השלב הראשון ב ואת הקבוצה הבלגית. בשלב השני פגשה את אחד מהמועדונים הגדולים בעולם - (הולנד). הקבוצה ההולנדית שכינויה הוא "היהודים", ראתה במשחק כמעין 'דרבי', ו. ( בפנדל) והשיבה את כבודה האבוד.
הקבוצה אמנם סיימה את הופעותיה באירופה אך עשתה זאת בגבורה לאחר שמול קבוצות מהדרג הראשון והשני ביבשת צברה נקודות רבות ששיפרו את דירוגה של ישראל בגביעי אירופה.
עם סיום העונה האירופית גם חלה ההידרדרות של הפועל בליגה והקבוצה לא הצליחה להאבק בשנית על האליפות. הקבוצה סיימה במקום השביעי בלבד ו. כוכבי תקופת בהפועל חיפה ומי שהביאו את המועדון להישגיו הגדולים ביותר, היו , , , , , , , , ו ו. הסגל היווה גם את שלד הקבוצה לשנים הבאות.
עידן חדש
סיים את תפקידו ולחיפה הגיע מחולון , בנו של יו"ר ההתאחדות לכדורגל, גברי לוי. הקבוצה הציגה כדורגל מהנה ואטרקטיבי שלא תורגם לצבירת נקודות והקבוצה התמקמה בשיפולי הצמרת. בעונה זו זכתה חיפה לראשונה ב לאחר (). חיפה סיימה במקום השלישי וזכתה בפעם השלישית בכרטיס למשחקי . חיפה עברה את והודחה ע"י . בתום אותה העונה החלו לצוף הבעיות אל מעל לפני השטח. רובי שפירא סיכם את העונה הקודמת כעונה מוצלחת ספורטיבית, אולם מבחינה כלכלית מצבו החל מחמיר. הנשיא הודיע על קיצה של התקופה בה היה שופך סכומי עתק, והפעם התכוון לכך במלוא הרצינות. מרבית שחקני העונה שעברה שוחררו, שחקנים שרובם היוו את השלד בעונת האליפות ובמסע האירופי של המועדון. במקומם לוקטו שחקנים שונים מהדרג השלישי והרביעי בארץ והורכבה קבוצה שצריכה היתה להתבסס במרכז הטבלה. אבל לא כך היה. כל הניסיונות למצוא רוכשים חדשים למועדון עלו בתוהו. בתוך 7 מחזורים שקעה הפועל בתחתית הטבלה, עדיין מעל הקו האדום אבל לא בטווח מרגיע. הכל האמינו שהתקופה הרעה תעבור אבל מישהו רצה אחרת. ב-14 בדצמבר 2001, ערב משחק התחתית החשוב בראשון-לציון הגיע לבית המלון בו התאכסנה הפועל ההודעה המרה - הנשיא, רובי שפירא, שם קץ לחייו בביתו שבניגריה. מי שעמד בראש המועדון מאז אוקטובר 1993 לא היה שם עוד. היה זה יום אחד לאחר שההמחאות אותן חילק שפירא לשחקנים חזרו ללא כיסוי. הקבוצה הועברה לניהולם של מפרקים, ובעזרת תרומות אוהדים ובהמשך גם סיוע מעיריית חיפה ומההסתדרות המשיכה להתקיים. אבל על המגרש המועדון המשיך להידרדר. , שמר את האדומים עם הראש מעל למים, אבל סדרת הפסדים דרדרה את הפועל בחזרה לצרות העמוקות של התחתית. שני מחזורים לסיום, לאחר ירדה הפועל לראשונה אל מתחת לקו האדום. ו סיימו את תור הזהב של הפועל חיפה בליגה הראשונה. לאחר 10 שנים, בהן זכתה באליפות המדינה, בגביע הטוטו, התייצבה לגמר ולגמר נוסף בגביע הטוטו, זכתה פעמיים במקום השלישי ופעם נוספת במקום הרביעי בליגה וניצחה את הגדולים שבמועדוני אירופה - נשרה הפועל חיפה, בצוותא עם מכבי קרית-גת, לליגה הלאומית, הליגה השנייה.